אנשי העולם כולו שינו בבת אחת את ההרגלים שלהם בפתאומיות.
חלק מקבלים את השינוי בברכה וחלק ההיפך.
מה שבטוח אנחנו צריכים להסתגל וליצור מציאות אחרת שטובה לנו.
אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו, לקרובים ביותר, לסביבה הקרובה והרחוקה.
הקורונה יצרה סוג של ריחוק מהסביבה שאנחנו רגילים אליה.
אני מדבר הרבה עם אנשים בכל יום ותמיד שואל "איך את/ה עובר את הקורונה?"
התשובה בדרך כלל מתחילה בנשימה עמוקה ואז יוצאת התשובה המממממ..
מלווה באנחת רווחה..
יש דאגה קלה אצל חלק או יותר מזה אצל אחרים
יש חוסר הבנה של לאן זה מוביל ואיך בכלל או אם ניתן לחזור "למה שהיה לפני"
וכמובן מאושרים פחות.
אובונטו Ubuntu
לפני שבוע ראיתי סידרה בנטפליקס "כללי המאמן לחיים"
דוק ריברס מאמן כדורסל באן.בי.איי רצה לגבש את הקבוצה שלו (בוסטון) שהייתה מורכבת מכמה כוכבי על וכמה שחקנים ממוצעים.
כל שחקן היה בשלו וזה יצר כאוס שלם והרבה הפסדים לקבוצה, למאמנים, אכזבה לאוהדים וכמובן לספונסרים.
דוק הביא לקבוצה את הפילוסופיה של שבט הזולו שנקראת "אובונטו"
האובונטו שמה דגש על קהילתיות והיכולת שלנו לראות את עצמנו כחלק ממכלול.
על פי התפיסה הזאת, כשאנחנו משתייכים לחלק מקבוצה גדולה – כך אנחנו גם מחזקים את הביטחון האישי שלנו, האמונה שלנו בעצמנו ובאחרים, השלווה, האיזון ואיכות החיים הכללית.
משמעות המילה דומה לפירוש הביטוי "הומאניות" – כלומר אנושיות, אמפתיה, טוב לב ואדיבות.
השחקנים הבינו שברגע שהם מתחילים לחשוב ולהבין שהם חלק מקבוצה ויש לקבוצה רצונות וצרכים מסויימים אז הם התחילו לראות את עצמם כחלק חשוב מתוך הדבר הגדול ולא ההפך.
כמובן שהם התחילו לנצח במשחקים וכל האווירה בקבוצה הייתה שכולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם.
אין שחקן בודד, יש קבוצה של שחקנים.
בהזכרה לנלסון מנדלה ב 2018 – נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה נשא נאום: "המילה אובונטו מתארת הכי טוב את התרומה האדירה של מנדלה לעולם. הוא הכיר בכך שאנחנו כולנו קשורים יחד בדרך שאולי נסתרת מהעין, אבל משפיעה עלינו בדרכים רבות. הוא הבין שאנחנו מגשימים את עצמנו בכך שאנחנו חולקים את עצמנו עם אחרים ודואגים לאלו שסביבנו". את נאומו הוא חתם בכך שהדרך היחידה שלנו לצמוח ולהתקדם – עוברת דרך הצמיחה וההתקדמות של אנשים סביבנו.
למה אני כותב על זה?
דווקא בתקופה הזאת אנחנו צריכים להקיף את עצמנו במשפחה שלנו, בחברים שלנו, בקולגות שלנו.
לראות איך אפשר לעזור ולקדם אחד את השני.
ליצור תנועה מסויימת שתוציא אותנו מהקפאון הקולקטיבי שאנחנו חווים עכשיו.
תסתכלו סביבכם, תראו את השחקנים שמשחקים אתכם, שתפו אותם, תגידו להם שאתם כאן, דווקא עכשיו תעזרו להם כמה שיותר.
תיצרו את הקבוצה המגובשת שהולכת קדימה עם החיוך.
וגם אנחנו פה – אם מישהו צריך עזרה ונוכל לסייע – זה יקרה באהבה
אנחנו חייבים להיות ולחיות בסולידריות האחד לשני, להבין שזה באמת ובתמים תלוי בנו, ליצור שינוי, מחוייבות, הצלחה ולא משנה מהן נסיבות החיים.
