נתראה בעוד 20 שנה
נתראה בעוד 20 שנה
כך הוא אמר לי
השבוע היינו בכנס משתחררים של הצבא, שלושה ימים רצופים וחמש עשרה אלף חיילים וחיילות מכל החיילות…
כומתות מכל הצבעים …
האזרחים לעתיד עברו בשרוול של דוכנים אינסופי, בוא להיות נהג אמבולנס, איתנו הפסיכומטרי הכי טוב, בוא ללמוד סייבר, בוא להיות ספר רק אצל מיקו, בואי ללמוד להיות קוסמטיקאית רק אצל.. רק בשירות בתי הסוהר תקבל עבודה ארוכת טווח ועוד…
אז מה אנחנו עשינו שם אתם שואלים?
באנו לשם להציע להם כיוון מחשבה אחר, שבמקביל למסלול הקבוע, שחרור, עבודה, טיול, לימודים, עבודה, חתונה, בית עם משכנתא, ילדים, משבר גיל הארבעים, וואו אפשר להרים את הראש הילדים גדלו קצת, המשכנתא ירדה יש כסף לקנות עוד דירה שיהיה לפנסייה….
אז הסברנו להם שיש עוד מסלולים שאפשר לפתח במקביל למסלול הרגיל.
כמו ההבנה שכדאי לגור איפה שרוצים ולהשקיע איפה שכדאי, שאפשר ללמוד סיסטם של איך לאתר הזדמנות נדלנית וגם לבדוק אותה במספר אופנים.
שאפשר לפתוח את העיניים ולהבחין בהזדמנויות שעוברות על פנינו ביום יום.
איך להקים צוות של מומחים שיעבוד עבורך ועבור העסקאות שלך.
בשלב הזה הם עצרו אותי ואמרו " רגע אבל אין לי כסף להשקיע, איך זה קשור אלי?"
הסברתי שזה קשור מאוד, והם יכולים לפתח את התחום ללא הון עצמי – בדיוק כמו שאנחנו התחלנו.
הם יהיו אלה שמכירים את החוקים, שיזהו את ההזדמנויות על הדרך ויתאימו אותם למי שמחפש להשקיע ולא מעוניין בעשייה אקטיבית אבל כן מחפש השקעות
היו מספר חיילים שאמרו לנו כרגע אני לא בראש לזה, תן לי לעבוד, לטייל, ללמוד, לעבוד, לעשות כסף ואז אבוא להשקיע אצלך. אמרתי להם אבל זה יקח לכם 20 שנה עד שתגיעו לסכום משמעותי, לגדל ילדים, לקנות דירה עם משכנתא, הכסף פשוט נעלם…
ואז אמר, אז נתראה עוד 20 שנה, תביא כרטיס ביקור.
מאחל להם שיפקחו עיניים מוקדם מאשר מאוחר…
בנימה אישית, הלוואי והיו מציעים לי בשחרור מיינדסט אחר, אולי כבר הייתי מתחיל את החיים שתמיד רציתי אז ולא מחכה כמה שנים כדי להגיע אליהם…
לצד אותם חיילים וחיילות עם קו המחשבה של "נתראה עוד 20 שנה" ממש התרגשנו מכל מאות החיילים והחיילות שזה כן עניין אותם.
שאמרו "וואו, עכשיו אנחנו מדברים ואיזה כיף שאנחנו שם"
מאחלים להם שחרור מוצלח וצבירה של המון נכסים בשנים הקרובות.
